בעולם המתפתח במהירות של היום, הגבול בין מחקר אקדמי ליזמות עסקית הולך ומטשטש. ישראל, המכונה "אומת הסטארט-אפ", מדגימה באופן יוצא דופן כיצד רקע אקדמי יכול לשמש בסיס איתן להקמת חברות מצליחות ופורצות דרך. סיפוריהם של חוקרים שעברו מהמעבדה למשרדי הדירקטוריון מלמדים על הפוטנציאל הרב הטמון בשילוב בין ידע תיאורטי לחזון עסקי.
מהמתמטיקה לטכנולוגיה גלובלית
בעז דותן מייצג את הדור הראשון של יזמי הטכנולוגיה הישראלית. כבוגר אוניברסיטת תל-אביב במתמטיקה, הוא השתייך למראשוני אנשי התוכנה בישראל. הרקע המתמטי העמיק שלו אפשר לו להבין את המורכבות הטכנולוגית הנדרשת לפיתוח פתרונות תוכנה מתקדמים. בשנות השמונים, כשתעשיית התוכנה עדיין הייתה בחיתוליה, יזם דותן את הקמת אמדוקס – חברת התוכנה הישראלית הראשונה שהצליחה לייצא את מוצריה לשווקים בינלאומיים בהיקפים נרחבים. תחת הנהגתו במשך למעלה מעשור, החברה התפתחה ממיזם קטן לעולם גלובלי המעסיק כיום כ-25,000 עובדים.
מהפסיכולוגיה לחדשנות טכנולוגית
פרופסור דן אריאלי מדגים כיצד מחקר אקדמי יכול להפוך לחדשנות עסקית פורצת דרך. כמומחה עולמי לכלכלה התנהגותית, תרגם אריאלי את הידע המחקרי שלו ליישומים מעשיים. הוא שיתף בהקמת Shapa, אפליקציה מתקדמת המבוססת על עקרונות הכלכלה ההתנהגותית. האפליקציה משתמשת בנתונים התנהגותיים כדי לעזור לאנשים לשפר את אורח חייהם, ומשלבת מחקר אקדמי עם טכנולוגיה מתקדמת. שיתוף הפעולה שלו עם חברות ביטוח הוכיח כיצד ידע אקדמי יכול ליצור ערך מסחרי אמיתי.
מהמודיעין העסקי לחינוך
ד"ר אבי ינוס מספק דוגמה מרתקת למסלול ייחודי מהאקדמיה לעסקים ובחזרה לתרומה חברתית. כשותף מייסד בחברת בלאק קיוב, הוא שילב את הרקע האקדמי שלו עם ניסיון מעשי לבניית חברת מודיעין עסקי בינלאומית מצליחה. לאחר עשור של פעילות עסקית בלונדון, בחר במעבר מפתיע – חזרה לישראל והפיכה למורה למתמטיקה ופסיכולוגיה בחיפה. המעבר הזה מדגים כיצד הידע והניסיון שנצברו בעולם העסקי יכולים לשמש לתרומה חברתית דרך החינוך.
סיכום
הסיפורים הללו מוכיחים שהדרך מהאקדמיה לעולם העסקי אינה חד-כיוונית, והיא מתאפיינת ביכולת להפוך ידע תיאורטי לפתרונות מעשיים היוצרים ערך אמיתי לחברה ולכלכלה.